האם יש אמת אחת? הרי ידוע הכלל: כל אחד והאמת שלו, איש באמונתו יחיה?
שאלה: לדעתי אין אמת אחת, אין אמת מוחלטת, ולכן לא ניתן להוכיח משהו. הכל יחסי, כל אחד והאמת שלו, איך אתם אומרים בתנ"ך: "איש באמונתו יחיה".
תשובה: אתה צודק! ישנם דברים עליהם אנחנו יכולים לטעון כל אחד והאמת שלו ואמת יחסית והם בענייני טעם וריח, מוזיקה ולבוש. תאר לך איש מכירות שמציע לך דיסק עם שירים באמת אבל באמת טובים, ודאי תאמר לו "תן לי קודם לראות את הדיסק ולשמוע את השירים", כי יתכן שעבור המוכר הדיסק באמת טוב ובשבילך לא. (רוב הזמרים חושבים שהמוזיקה שלהם היא באמת טובה…).
לכן בעניין טעם אישי כל אחד יכול לטעון על שיר שבאמת טוב בשבילו.
אבל ישנם דברים שבשום אופן איננו יכולים לטעון שישנן שתי אמיתויות. לדוגמא: תתבונן רגע ביד שלך, בדוק כמה אצבעות יש לך, האם יש לך חמש אצבעות? כן, אתה בטוח? מצויין! ואם מישהו אחר יגיד לך שהוא בטוח שיש לך שש אצבעות? ואם יטען מישהו ששניכם צודקים כי כל אחד והאמת שלו, האם תאמין לו? האם שייך לטעון כאן כל אחד והאמת שלו?
שאל את מי שטוען שאין אמת מוחלטת: "אמור לי האם אתה בטוח באופן מוחלט שאין אמת מוחלטת? אם אתה אומר שאלה המאמינים באמת מוחלטת טועים ושרק דעתך היא הנכונה, אתה קובע קביעה מוחלטת אודות המציאות! אם האמת המוחלטת שלך שאין אמת מוחלטת, אז גם לדעתך יש אמת מוחלטת…"
ובכן, בוא נבדוק. אם אתה אומר שיש אלוקים וחברך טוען שאין, האם נראה לך שאלוקים נוצר פתאום למענך, ונעלם בשביל חברך? חייב להיות שמישהו משניכם צודק ומישהו טועה.
עוד שאלה: אם מישהו אומר לך שלדעתו לא היה מעמד הר סיני שבו אלוקים נתן את התורה לעם ישראל, ואתה אומר שכן היה מעמד הר סיני כפי שכתוב בתנ"ך, אז ישנם רק שתי אפשרויות: או שהיה או שלא היה. לא יתכן שעובדה היסטורית קרתה למענך ולא קרתה למען מישהו אחר.
זאת אומרת שלגבי עובדות היסטוריות אי אפשר לומר: "כל אחד והאמת שלו", כי השאלה היחידה היא: האם קרה או לא קרה, לא שייך לומר ששניכם צודקים, כי ישנו רק תסריט אחד.
ודרך אגב, עיין בתנ"ך ולא תמצא כלל את המשפט הזה: "איש באמונתו יחיה", הפסוק המקורי בתנ"ך נמצא בחבקוק פרק ב', ושם כתוב: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"…
פירוש הפסוק: מי שהוא צדיק, ומחזיק בכוח האמונה – יחיה, למרות כל המשברים העוברים על העולם.
סיפור קטן:
פעם סטודנט לפילוסופיה הגיש עבודת גמר בנושא: "אמת יחסית". בעבודת הגמר טען הסטודנט שאין אמת מוחלטת אלא יש אמת יחסית בכל דבר ביקום, והמרצה נתן לו ציון "נכשל" על עבודתו. שאל אותו הסטודנט: "למה הכשלת אותי?"
ענה לו המרצה: "כי אני לא חושב שאתה צודק".
אמר לו הסטודנט: "למה אתה לא חושב שאני צודק?"
המרצה נתן לו הרצאה קצרה, למה לדעתו אין כזה דבר אמת יחסית ואין כזה דבר כל אחד והאמת שלו.
אמר לו הסטודנט: "אני לא מקבל את ההסבר שלך".
שוב נתן לו המרצה הסבר נוסף למָה אין כזה דבר אמת יחסית ושוב אמר לו הסטודנט: "אני לא מקבל את זה".
אמר לו המרצה: "בכל אופן אני מכשיל אותך".
אמר לו הסטודנט: "אתה לא יכול לעשות את זה, זה לא צודק".
חייך המרצה ואמר: "הנה אתה רואה, גם אתה מודה שיש אמת אובייקטיבית ולא "כל אחד והאמת שלו"…
מקורות:
חודו של מחט, עמוד 32, ישיבת "אש התורה".
מסע אל עמקי ההוויה, עמוד 26, הרב מרדכי נויגרשל.
