עוד נקודות בעניין הכפייה הדתית שרציתי לומר לך:

2)בניגוד להתלהמות המשודרת בתקשורת שכאילו מיעוט דתי כופה את הרוב החילוני, האמת היא שרוב העם הוא מסורתי ומעלה לפי סקר שלהלן, ואביא לך כמה נתונים המדגימים זאת: בסקר שנערך על ידי "מכון גוטמן למחקר מדעי שימושי" [1] נמצא ש:
80% מהיהודים אזרחי מדינת ישראל מדליקים נרות שבת.
 67% מקדשים בדרך כלל בליל שבת.
 מזוזה – ל-98% יש מזוזה בדלת ביתם.
74% מאמינים שהמזוזה מגינה על הבית.
ברית מילה - 92% מקפידים על ברית מילה בטקס מסורתי.
בר מצווה- 83% עורכים טקס בר מצווה.
נישואין - 87% נשואים כהלכה.
קבורה - 88% בעד קבורה כהלכה.
בית כנסת - 80% מבקרים בבית כנסת מדי פעם במשך השנה.
פסח - 90% משתתפים בדרך כלל בסדר פסח.
חנוכה - 91% מדליקים בדרך כלל נרות חנוכה.
יום כיפור - 80% צמים בדרך כלל ביום כיפור.
זהות דתית - 80% ויותר מרגישים שחשוב להם שאירועים הקשורים למחזור החיים יהיו בעלי אופי יהודי מסורתי.
77% הצהירו שללא הדת היהודית העם כבר לא היה קיים.
 ("מחקר מכון גוטמן", דצמבר 1993)

בהודעה לעיתונות שמסר המכון נאמר בין שאר:'' אין יסוד לרטוריקה המקטבת את החברה הישראלית לדתיים וחילוניים.
לחברה הישראלית נטייה חזקה למסורת, וככל שהדבר נוגע לשמירת מצוות קיים רצף מה'מקפידים לשמור' מצוות ועד ה'כלל לא שומרים' ולא הפרדה חדה בין מיעוט דתי לרוב חילוני.
יהודי ישראל מרגישים מחוייבות רבה לאופייה היהודי של החברה הישראלית, הם מאמינים שיש לכבד את המסורת בחיים הציבוריים''

על סקר זה הגיבה העיתונאית אורית שוחט: "מתברר שגזיזת הפיאות לא הצליחה. היהודים מרגישים שהמסורת היהודית היא הגורם המאחד אותם וגורם לכך שהם חיים דווקא בארץ. מדובר ברוב גדול מאוד המרגיש כך, אי אפשר לדבר על חילוניות ישראלית. דווקא החילוניים בהכרה הם מיעוט קטן." ("הארץ", 28.12.93)

ומה תאמר על סקר עדכני שנערך לאחרונה מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הם לא חשודים כדתיים...) :

בסקר האחרון[2] של הלמ``ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שפורסם ב- 2 לספטמבר (2003)  נמצא כי באוכלוסיה המבוגרת בני 20 ומעלה התפלגות מידת הדתיות לפי הגדרה עצמית היא כדלקמן:

חרדי- 6%

דתי- 10%

מסורתי-דתי 13%

מסורתי לא דתי- 29%

חילוני / לא דתי- 43%

במילים אחרות,57%  מהאוכלוסייה היהודית המבוגרת הם שומרי דת ומסורת ומעלה.

הסקר אינו כולל נוער וילדים, אחרת על פי ממוצעי ילודה בקבוצות הנ``ל נקבל תמונה ברורה הרבה יותר:

חרדי- 11%

דתי- 13%

מסורתי דתי- 15%

מסורתי לא דתי- 28%

חילוני / לא דתי רק- 33%

במילים אחרות,67%  (דהיינו שני שליש) מהאוכלוסייה היהודית הכוללת שומרי דת ומסורת ומעלה.

תתפלא שהמגדירים את עצמם כלא דתיים או חילונים הם רק שליש!

לאחר סקירות אלו האם ניתן לטעון שקומץ דתיים כופה את דעתו ודתו על העם או שקומץ אנשי התקשורת המכונים בפי רבים אנשי תשקורת על כך שהם יוצרים רושם שקרי ומציגים נתונים ועובדות שקריות לציבור הרחב.

נקודה שלישית שרציתי לומר לך בקשר לכפייה הדתית:

3) רוב החוקים הדתיים נחקקו על ידי המחוקק החילוני (רובם על ידי ראש הממשלה הראשון בן גוריון) במטרה להצדיק את שמה של המדינה ''מדינת ישראל'' כמדינת היהודים[3].

 

ועוד נקודה שכדאי שתדע:

4) אם חשבת או הרגשת שהדתיים כופים והכפייה הדתית גוברת מיום ליום, אז כדאי שתדע את העובדות:
בעשור האחרון לא נחקק שום חוק דתי חדש (רק תיקון חוק דתי כאשר נפרץ הסטאטוס קוו על ידי בג"ץ)

יתירה מזאת,  פרופ' יובל שטייניץ (מרצה בכיר לפילוסופיה) אומר:
"רוב הסוציולוגים בישראל אומרים כי מבחינת הסטאטוס-קוו בין דתיים לחילוניים בטווח של 30-20 השנה האחרונות הכיוון הוא הפוך - מדינת ישראל הופכת חילונית יותר ויותר."
 ("זמן תל אביב", 8.5.98)

רוני: אז אולי תסביר לי, למה אני לא מרגיש שהמדינה הופכת ליותר ויותר חילונית?

משה : שתי סיבות, סיבה ראשונה היא שהתקשורת לא נותנת לך להרגיש כך היא תביא לך את הח''כים הידועים שירעישו על כל "פיפס" קטן שנראה להם שנשאר במדינה וקשור לדת, הם גם ישננו לך שוב ושוב את אותן טענות ודוגמאות אחדות, אין להם 500 דוגמאות של כפייה דתית אז הם לוקחים  5 דוגמאות שנראה להם שיש כפיה וחוזרים 100 פעם כדי שהשומע יחשוב שיש 500 דוגמאות של כפייה דתית. ויחשוב שהנה המדינה ''נכבשת'' על ידי הדתיים.

וסיבה שנייה שאתה לא מרגיש שהמדינה הופכת להיות  יותר ויותר חילונית כי אתה וכל חילוני אחר נמצאים באותו תהליך, גם הילד שלך יהיה יותר חילוני ממך אם לא יהיה נס ואתה תתחיל באורח מודע ללכת כנגד העדר המושפע מהחינוך הממלכתי החילוני והתקשורת הכללית, כל ילד היום גודל באווירה יותר מרוחקת מהיהדות ומהערכים עליהם גדלו הוריו, וממילא פחות הוא שם לב לסממנים היהודיים שנעלמים מהעם היהודי במדינת ישראל. ולכן הוא מקבל בטבעיות או בחוסר אכפתיות כל ירידה בצביון היהודי של המדינה.

רוני: אני לא מרגיש בירידה כזו, אבל אשמח אם תביא לי דוגמאות ספציפיות  של פגיעה וירידה בדת במדינה בשנים האחרונות.

משה: בסדר, בוא ונשווה את המצב לפני 20-15 שנה למצב היום:

1 עסקים בשבת: פעם הכול היה סגור, היום פתוחים מרכזי קניות בקיבוצים, פיצוציות ומקומות נוספים.

2. בתי קולנוע בערב שבת: פעם הכול היה סגור, היום הרוב פתוח.

3. מסעדות בערב שבת ובשבת: היום הרבה יותר מבעבר. (כנ"ל בתשעה באב!!)

4. בשר טרף ובשר חזיר: היום קל בהרבה להשיג מאשר בעבר.

5. חמץ בפסח: פעם נסעו ליפו לקנות פיתות, היום קל להשיג כמעט בכל סופרמרקט.

6. תחבורה ציבורית בשבת: היום ההקפדה על עניין "צאת השבת" היא הרבה יותר חלשה ולא נאכפת כלל.

7.  טלוויזיה בשבת: עד 1992 הטלויזיה שידרה בשבת רק משעה-4 אחה"צ, היום היא משדרת במשך כל השבת.

8. יחס להומוסקסואלים: עד 1988 יחסים חד-מיניים היו עבירה פלילית, היום המדינה מכירה בזוגות חד-מיניים לצורך הטבות כלכליות וגופים ציבוריים מממנים מצעדי גאווה (מכספי העם!).

9. נישואים שלא- על פי ההלכה היהודית (אזרחיים) : היום המדינה מכירה בנישואים כאלה הנערכים בחו"ל בקלות רבה מאשר בעבר.

10. מתירנות כללית בתקשורת ובפרהסיה: התדרדרה מאוד בשנים האחרונות.

11. יחס התקשורת והאליטה לדת: הורע מאוד בשנים האחרונות. אמצעי התקשורת עסוקים בהסתה אנטי-דתית חריפה, ואף קמה מפלגה שכל תכליתה שנאת הדת.

12. נקבע בממשלה לפרק את משרד הדתות ולהפחית בצורה דרסטית את שירותי הדת, ושמשרד הפנים (=המנוהל על ידי שינוי) יקבע כמה שירותי דת יינתנו לציבור בכל רשות מקומית. (זה כמו לתת לקומוניסט לפקח על הקפיטליסטים ולדאוג לצרכיהם... או אם תרצה עוד דוגמא זה כמו לתת ליבואני חזיר לפקח על כשרות הבשר המיובא...)

 

יש לך הערות, שלח תגובה
לא לשלוח למטה את הערתך כי המשלוח לא עובד כרגע אפשר לשלוח לאימייל olam@olam-jew.com, תודה מראש
המאמר היה:

לעמוד הראשי